דף ל, ב גמרא בשיטת רבי יהודה אמרה דאמר (ויקרא כג) עד עצם היום הזה עד עצמו של יום וקסבר עד ועד בכלל ומי סבר לה כוותיה והא מפליג פליג עליה דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור א”ר יהודה והלא מן התורה הוא אסור [דכתיב עד עצם היום הזה] התם ר’ יהודה הוא דקא טעי איהו סבר רבן יוחנן בן זכאי מדרבנן קאמר ולא היא מדאורייתא קאמר והא התקין קתני מאי התקין דרש והתקין:
דף ל, ב משנה בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום:
דף ל, ב גמרא מה קלקול קלקלו הלוים בשיר הכא תרגימו שלא אמרו שירה כל עיקר רבי זירא אמר שאמרו שירה של חול עם תמיד של בין הערבים אמר לו רבי זירא לאהבה בריה פוק תני להו התקינו שלא יהו מקבלין עדות החדש אלא כדי שיהא שהות ביום להקריב תמידין ומוספין ונסכיהם ולומר שירה שלא בשיבוש אי אמרת בשלמא אמור שירה דחול היינו דאיכא שיבוש אלא אי אמרת לא אמור כלל מאי שיבוש איכא כיון דלא אמור כלל אין לך שיבוש גדול מזה מתיב רב אחא בר הונא תמיד של ראש השנה שחרית קרב כהלכתו במוסף מהו אומר (תהילים פא) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב במנחה מהו אומר (תהילים כט) קול ה’ יחיל מדבר ובזמן שחל ראש השנה להיות בחמישי בשבת שהשירה שלו הרנינו לאלהים עוזנו לא היה אומר בשחרית הרנינו מפני שחוזר וכופל את הפרק אלא מהו אומר (תהילים פא) הסירותי מסבל שכמו ואם באו עדים אחר תמיד של שחר אומר הרנינו אע”פ שחוזר וכופל את הפרק אי אמרת בשלמא כל היכא דמסתפקא אמרינן שירה דחול היינו דקאמר אומרו וכופלו אלא אי אמרת לא אמור כלל מאי אומרו וכופלו
דף לא, א גמרא שאני התם דשירה דיומיה היא תניא רבי יהודה אומר משום ר”ע בראשון מה היו אומרים (תהילים כד) לה’ הארץ ומלואה על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו בשני מה היו אומרים (תהילים מח) גדול ה’ ומהולל מאד על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן בשלישי היו אומרים (תהילים פב) אלהים נצב בעדת אל על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו ברביעי היו אומרים (תהילים צד) אל נקמות ה’ על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן בחמישי היו אומרים (תהילים פא) הרנינו לאלהים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי היו אומרים (תהילים צג) ה’ מלך גאות לבש על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן בשביעי היו אומרים (תהילים צב) מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת א”ר נחמיה מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו אלא בראשון שקנה והקנה ושליט בעולמו בשני שחילק מעשיו ומלך עליהם בשלישי שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו ברביעי שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן בחמישי שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי שגמר מלאכתו ומלך עליהם בשביעי על שם ששבת וקמיפלגי בדרב קטינא דאמר רב קטינא שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב שנאמר (ישעיהו ב) ונשגב יי’ לבדו ביום ההוא <אמר אביי> [אביי אמר] תרי חרוב שנאמ’ (הושע ו) יחיינו מיומים במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי”ו ל”ך ואמר רב חנן בר רבא אמר רב כדרך שחלוקים כאן כך חלוקין בבית הכנסת במנחת’ דשבתא מה היו אומרי’ אמר רבי יוחנן אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר איבעי’ להו הני כולהו בחד שבתא אמרי להו או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד תא שמע דתניא א”ר יוסי עד שהראשונה אומרת אחת שניה חוזרת שתים שמע מינה כל שבתא ושבתא אמרי חד שמע מינה אמר רב יהודה בר אידי א”ר יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה מקראי וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא עשר מסעות נסעה שכינה מקראי מכפרת לכרוב ומכרוב לכרוב ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ומחצר למזבח וממזבח לגג ומגג לחומה ומחומה לעיר ומעיר להר ומהר למדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר (הושע ה) אלך אשובה אל מקומי מכפורת לכרוב מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן דכתיב (שמות כה) ונועדתי [לך שם ודברתי] אתך מעל הכפורת וכתיב (שמואל ב כב) וירכב על כרוב ויעף וכתיב (יחזקאל ט) וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית וממפתן לחצר דכתיב (יחזקאל י) וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה’ מחצר למזבח דכתיב (עמוס ט) ראיתי את ה’ נצב על המזבח וממזבח לגג דכתיב (משלי כא) טוב לשבת על פנת גג מגג לחומה דכתיב (עמוס ז) והנה ה’ נצב על חומת אנך מחומה לעיר דכתיב (מיכה ו) קול ה’ לעיר יקרא ומעיר להר דכתיב (יחזקאל יא) ויעל כבוד ה’ מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר ומהר למדבר דכתיב (משלי כא) טוב שבת בארץ מדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה דכתיב (הושע ה) אלך אשובה אל מקומי וגו’ א”ר יוחנן ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר שמא יחזרו בתשובה כיון שלא חזרו אמר תיפח עצמן שנאמר (איוב יא) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה
