דף יד, ב גמרא אחד כדברי ב”ש ואחד כדברי ב”ה ר’ יוסי בר יהודה אומר לא מנהג ב”ש וב”ה נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ור’ אליעזר נהג בה דתנן אתרוג שוה לאילן בג’ דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בג’ דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו דברי ר”ג ר’ אליעזר אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר ומי עבדינן כתרי חומרי והתניא לעולם הלכה כדברי ב”ה והרוצה לעשות כדברי ב”ש עושה כדברי ב”ה עושה מקולי ב”ש ומקולי ב”ה רשע מחומרי ב”ש ומחומרי ב”ה עליו הכתוב אומר (קוהלת ב) והכסיל בחשך הולך אלא אי כב”ש בקוליהון ובחומריהון אי כב”ה בקוליהון ובחומריהון ר”ע גמריה אסתפק ליה ולא ידע אי ב”ה באחד בשבט <אומר> [אמרו] אי בט”ו בשבט <אומר> [אמרו] ר’ יוסי בר יהודה אומר לא מנהג ב”ש וב”ה נהג בה אלא מנהג ר”ג ורבי אליעזר נהג בה באחד בשבט כבית שמאי נהג בה א”ר חנינא ואיתימא ר’ חנניא הכא באתרוג שחנטו פירותיו קודם ט”ו דאידך שבט עסקינן ובדין הוא אפילו קודם לכן ומעשה שהיה כך היה רבינא אמר כרוך ותני לא אחד בשבט היה אלא ט”ו בשבט היה ולא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ור’ אליעזר נהג בה אמר רבה בר רב הונא השתא דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטתו עישורו כירק ראש השנה שלו תשרי מיתיבי ר’ שמעון בן אלעזר אומר ליקט אתרוג ערב ט”ו בשבט עד שלא תבוא השמש וחזר וליקט משתבוא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש היתה שלישית נכנסת לרביעית שלישית מעשר ראשון ומעשר עני רביעית מעשר ראשון ומעשר שני
דף טו, א גמרא מאן שמעת ליה דאזיל בתר לקיטה ר”ג וקתני שבט אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבה בר רב הונא אע”ג דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטה כירק ראש השנה שלו שבט מאי שנא התם דקתני אם היתה שניה נכנסת לשלישית ומאי שנא הכא דקתני אם היתה שלישית נכנסת לרביעית מילתא אגב אורחיה קמ”ל דאתרוג קשיא ליה ידא ואיידי דממשמשי ביה כולי עלמא בשביעית לא טעין פרי עד תלת שנין בעא מיניה ר’ יוחנן מרבי ינאי אתרוג ר”ה שלו אימתי א”ל שבט שבט דחדשים או שבט דתקופה א”ל דחדשים בעא מיניה רבא מרב נחמן ואמרי לה ר’ יוחנן מרבי ינאי היתה שנה מעוברת מהו א”ל הלך אחר רוב שנים אמר רבה אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור ובת שביעית שנכנסה לשמינית פטורה במעשר וחייבת בביעור א”ל אביי בשלמא סיפא לחומרא אלא רישא פטורה מן הביעור אמאי דאמרינן זיל בתר חנטה אי הכי תיחייב במעשר א”ל יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת תיחייב במעשר ורב המנונא אמר בת ששית שנכנסת לשביעית לעולם ששית ובת שביעית הנכנסת לשמינית לעולם שביעית מיתיבי ר”ש בן יהודה אומר משום ר”ש אתרוג בת ששית שנכנסת לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב במעשר אא”כ גדל בחיוב ונלקט בחיוב ובת שביעית שנכנסת לשמינית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב בביעור אא”כ גדל בשביעית ונלקט בשביעית רישא קשיא לרב המנונא סיפא קשיא בין לרבה בין לרב המנונא תנאי היא דתניא אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטתו למעשר ורבותינו נמנו באושא ואמרו אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית שביעית מאן דכר שמיה
